18.1.16
ערב טוב לכולם ותודה שבאתם.
לזכרה של שירה, לכבודו של ד"ר מארק ויינברג, וברגשי הוקרה לקהילה שכאן, נבקש לומר כמה דברים.
הכנסת ספר תורה לזכרה של שירה אינה דבר טבעי עבורנו ובכל זאת אנחנו מודים לכולכם על המעמד החגיגי הזה.
שירה גדלה בבית יהודי. בית ישראלי, ציוני וחילוני לגמרי ואנו, הוריה, אנשים חילוניים ולא מחזיקים בכל אמונה דתית שהיא. יחד עם זאת, לדידנו, הכנסת ספר תורה לזכרה של ילדתנו שנרצחה דווקא בשמה של קנאות דתית בסגנון דעאש או בסגנון קנאי בית שני היא קרן אור חשובה שמזכירה את מחוייבות כולנו לדרכה של שירה לסובלנות ולמתן כבוד לכל אדם באשר הוא אדם, גם אם נטייתו המינית או מידת דבקותו הדתית או צבע עורו שונים משלנו.
אורי ואני, הוריה של שירה, יהודים, הורינו יהודים וילדינו יהודים ואנחנו חלק מהעם הזה על זרמיו וגווניו ואנחנו מתנגדים התנגדות נחרצת לכל מי שמחפש ומסמן דרגות של יהדות. לשיטתנו יש אתיופים יהודים, אשכנזים יהודים, חרדים יהודים, רפורמים יהודים, סרוגים יהודים, מזרחיים יהודים וכמובן גם חילוניים יהודים ועוד סוגים רבים וטובים. ובין כולם תמצאו אנשים טובים וראויים שראוי לבוא בקהלם, ראוי להכירם וראוי ללמד אותם וללמוד מהם. איש אינו רשאי לפסול את חברו ולתת בו סימנים, גורל אחד לנו בין אם נרצה בכך ובין אם לאו. צוררי היהודים לדורותיהם לא בדקו בציציות של היהודים בהם ביקשו לפגוע, ומבחינתם דין אחד היה לכולנו.
וכשם שלאורך הדורות סבלו היהודים יחדיו, כך ראוי גם שנהיה יחדיו במדינתנו ובעולמנו, בין כשטוב לנו ובין כשרע לנו, מבלי שנבדוק כל העת איש בציציות רעהו.
שירה, שלזכרה אנו כאן, הייתה אמיצה דיה להבין זאת משחר ילדותה. היא לא ראתה להבחין בין אדם לאדם אלא על פי התנהגותו, יושרו וליבו, והלוואי וכולם היו נוהגים כמותה.
השבת הקרובה קרויה גם 'שבת שירה' על שם שירת הים. לא נתיימר לתת פרשנויות לפרשה ולנתחה, אך איננו יכולים להתעלם מחשיבותן של הנשים בפרשה זו, מהעמידה השיוויונית של כל עם ישראל – אנשים, נשים וטף בעת שירת ההודיה ומהייחוד המיוחס לשירת הנשים, ובראשן מרים הנביאה.
שירה שלנו ידעה גם היא לצאת בראש, להוביל, ולראות את מקומן העצמאי של הנשים בחברה, את השירה שלהן, וזאת בין כשהן לעצמן ובין כשהן חלק מהעם – אך כחלק שיוויוני בו, חלק מיוחד ובעל ערך ושיוויוני.
אנחנו מודים מקרב ליבנו לד"ר ויינברג על תרומתו הנדיבה ועל כך שראה ממרחקים את החשיבות בעריכת מחווה זו לזכרה של שירה, כאן ועכשיו. אנו גם מודים לרב חיים שטיינמץ על סיועו בהוצאת הדבר לפועל, ומקווים שספר התורה הזה ישמש את הקהילה כאן מידי שבוע כאות ותזכורת למאמינים הקוראים בו, יאחד אותם בקהל ישראל, ויזכיר להם את האסון אליו מביאים אותנו הקיצוניים ועד כמה חשוב להתרחק מהם.
